אישה, אמא, יולדת – את יודעת ללדת כמו שאת יודעת ללכת. כמו שאת יודעת לנשום.

נולדת עם הידע הזה, עם הכוח העצום הזה. כתבתי עצום כי זו המילה הכי חזקה שיכולתי לחשוב עליה אבל אני קוראת אותה והיא לא מספיק חזקה בשביל לתאר את הכוח הזה, את הקסם הזה של לידה טבעית. יש מן חיבור ראשוני בין הרגליים לאדמה. גם אם הרגליים לא על הקרקע, והקרקע היא בעצם רצפה.

תארי לך שכל חייך היו מספרים לך שאת לא יודעת ללכת. שאת צריכה הליכון, או קביים, או כסא כדי להניע את הרגליים שלך.

אז לידה.

​

עכשיו תארי לך שכל חייך היו מספרים לך שאת יודעת ללדת. שהגוף שלך כמהה להתעברות מהביוץ הראשון, מצפה לגדל חיים חדשים בתוכו וכחלק בלתי נפרד – גם ללדת את פרי בטנך. תארי לך שיולדת אוספת את כל הנשים סביבה, וכך את יולדת, במעגל תמיכה נשית אינסופית. בלי מיטה. בלי מוניטור רציף. בלי בדיקת פתיחה כל שעה עגולה. בלי סיבוב רופאים, ובטח בלי כיתת המתמחים. רק תמיכה, והתכנסות, וחיבור לגוף ולתינוק שלך שהנה ממש עוד מעט תפגשי.

הגוף שלך, בסנכרון מושלם עם התינוק שלך, יניע את הלידה שלכם בעצמו.

​

הקשיבי להריון, לגוף, לתינוק – הם ינחו אותך, יובילו אותך ואותו/ה/ם למפגש הקסום הזה שבין אמא לתינוק שלה.

כמו שברוב המקרים אנחנו לא צריכים עזרים כדי ללכת, כך גם ברוב המקרים את לא צריכה עזרים כדי להניע את הלידה שלך. תאמיני בעצמך.